לא אחת נפסק כי התנהגותו של צד לחוזה המתעקש – נוכח סטייה קלת ערך וחסרת משמעות של הצד השני מלשון החוזה, סטייה שאיננה גורמת לו נזק (ולו הקל ביותר) – לקיים את החיוב כלפיו “לפי אותיותיו הטכניות והפורמאליות, שבהן הוא נוסח”, נגועה בחוסר תום לב. כך למשל, נפסק כי הפעלת זכותה החוזית...