ההתנגדות מוגשת בהתאם להוראות סעיף 81א. (ג) לחוק ההוצאה לפועל:

החייב רשאי להגיש התנגדות לביצוע הבקשה, שתהא נתמכת בתצהיר ובו יפורטו העובדות ונימוקי ההתנגדות, ומשהוגשה ההתנגדות יעכב רשם ההוצאה לפועל את הביצוע ויעביר את הענין לבית המשפט; לענין הדיון בבית המשפט רואים את ההתנגדות כבקשת רשות להתגונן בדיון מקוצר לפי תקנות סדר הדין.

המועד להגשת התנגדות קבוע בסעיף 81א. (ג1) לחוק ההוצאה לפועל:

על אף האמור בסעיף 7(א), המועד להגשת התנגדות לביצוע הבקשה יהיה שלושים ימים מיום המצאת האזהרה [ההדגשות אינן במקור].

כלומר, על החייב להגיש התנגדות לביצוע הבקשה שתהא נתמכת בתצהיר ובו יפורטו העובדות ונימוקי ההתנגדות, בתוך 30 יום, מיום שהומצאה לו האזהרה על-ידי הזוכה.

נימוקים להארכת מועד:

בבקשות להארכת מועד להגשת התנגדות, בית המשפט נדרש לערוך איזון בין האינטרסים של הצדדים.

מחד, ייבחן על-ידי בית המשפט “הנזק” שעשוי להיגרם לזוכה כתוצאה מכך שבית המשפט יאשר את בקשתו של החייב להאריך את המועד להגשת ההתנגדות. נזק זה מורכב במידה רבה מהסתמכותו של הזוכה, אשר הנה פועל יוצא של משך האיחור.

ומאידך, ייבחן “הנזק” שעשוי להיגרם לחייב, אם תידחה ההתנגדות שלו, בשל האיחור. כלומר, הנזק שייגרם אם יוחלט, בשל טעמים פרוצדוראליים, שלא ליתן לחייב את ההזדמנות לבוא בשערי בית המשפט, ולהשמיע את קולו ואת נימוקיו לגופו של עניין, בפני בית המשפט.

בית המשפט נותן משקל רב יותר לזכות הגישה לערכאות של החייב ופחות לאינטרס הזוכה בסופיות הדיון:

חשוב להבין שההתנגדות הנה ההזדמנות הראשונה של החייב להתגונן בפני התביעה, כך שדחייתה של בקשה להארכת מועד להגשת התנגדות, תמנע מהחייב את ההזדמנות לבוא בשערי בית המשפט ולהציג בפניו לראשונה את גרסתו. על כן, במסגרת האיזון הראוי שעורך בית המשפט בין האינטרסים של הצדדים בכל הנוגע לבקשה להארכת מועד להגשת ההתנגדות, ניתן משקל רב יותר לזכות הגישה לערכאות של החייב:

המשיבה לא זכתה בפסק דין לאחר התדיינות בבית המשפט. המדובר בהליך של ביצוע שטר שהינו בבחינת פסק דין על תנאי, כאשר התנגדות הינה ההזדמנות הראשונה של החייב להציג את הגנתו כנגד ביצוע השטר, ולפיכך, בדומה לשיקולים בעת ביטול פסק דין שניתן בהעדר הגנה, יש לתת משקל רב יותר לזכות הגישה לערכאות של בעל הדין (ולבחון את סיכויי הגנתו) ופחות לאינטרס הזוכה בסופיות הדיון [ההדגשה במקור]. 1

בנוסף, נפסק כי יש מקום ליתן עדיפות לדיון המהותי על פני הפרוצדורה:

בדחייתה של תובענה מטעמים שבסדר הדין, אשר אינם יורדים לגופה של העילה המשפטית הנטענת בה, יש כדי לגרום לפגיעה קשה בזכות הגישה לערכאות, שהינה זכות יסוד. החלטה שיש בה כדי לשלול את מימושה של זכות יסוד זו שקולה מבחינת תוצאתה האופרטיבית לשלילת הזכות המהותית שמכוחה מבקש אדם סעד מבית-המשפט, וזאת אף בלי להיזקק לבחינת העילה הנטענת לגופה. תוצאה זו קשה היא, ויש בה, במידה רבה, כדי לסכל את תכליתו הבסיסית ביותר של ההליך השיפוטי להכריע בסכסוכים בהתאם לזכויותיהם המהותיות של בעלי-הדין ולהביא לאכיפת שלטון החוק.

יתרה מזאת, בית-המשפט, ככל רשות שלטונית אחרת, מחויב לעשות שימוש בסמכויותיו באופן העולה בקנה אחד עם עקרון המידתיות. בהקשר הנדון משמעות הדבר היא שגם אם נתקיימו התנאים הפורמאליים לדחיית התובענה, אין בכך משום סוף פסוק. שומה על בית-המשפט להוסיף ולבחון אם קיימים אמצעים חלופיים העשויים אף הם לרפא את הנזק שנגרם על-ידי הפגם הדיוני, אך בכוחם למזער את הפגיעה בזכות היסוד. בפרט, בדרך-כלל ראוי הוא כי בית-המשפט יחייב את הצד המפר בתשלום הוצאות המשקפות את הנזק שנגרם על-ידיו, אך בה בעת יאפשר לו להמשיך ולנהל את ההליך ולמצות את יומו בבית-המשפט [ההדגשה אינה במקור]. 2

יפים לעניין זה גם דבריו של כב’ השופט דרורי:

הרצון לנהל משפט באופן יעיל ומהיר חשוב הוא, אולם יש לזכור כי סדר הדין אינו אלא אמצעי להשגת היעד של עשיית משפט צדק, ואין להפוך את האמצעי למטרה בפני עצמה. על כן, בנסיבות אלו, אין מקום למנוע מהמשיב לקבל את יומו בבית המשפט ולהתגונן בפני תביעה על סכום כסף לא מבוטל, וזאת אך ורק בשל איחור, שאינו איחור משמעותי מאוד, בהגשת הבקשה לביטול פסק הדין שניתן בהעדר הגנה [ההדגשה אינה במקור]. 3

בית המשפט ייבחן האם קבלתה של בקשת ההארכה תגרום לזוכה לאי נוחות נוהלית, או שמא לעוול מהותי וממשי:

במידה וקבלתה של הבקשה להארכת המועד להגשת ההתנגדות מסתכמת ב-“אי נוחות נוהלית” ואינה גורמת לזוכה “עוול מהותי וממשי הפוגע בזכות מטריאלית או מקפח לגוף הענין”, ייעתר בית המשפט לבקשת הארכת המועד:

הפרוצדורה אינה מיטת סדום שבה מקצצים את רגליו או מתיזים את ראשו של בעל-דין כדי להכניסו לתוכה כנכה או כבר-מינן. הפרוצדורה היא מסגרת רחבה וגמישה למדי המכוונת לתת לבעל-דין את מלוא האפשרות להציג ולפתח את ענינו בצורה מלאה ושלמה. היא חייבת להישאר כך גם כאשר קורית תקלה או כשבעל-דין עושה שגיאה במהלך המשפט הניתנת לתיקון בלי לגרום עוול לבעל-הדין האחר, ועל בית-המשפט להרשות תיקון כזה בנדיבות וברחבות. ב”עוול” מתכוון אני לעוול מהותי וממשי הפוגע בזכות מטריאלית או מקפח לגוף הענין, ולא רק לאי-נוחות נוהלית. 4

בית המשפט ייבחן האם ניתן לתקן את העוול הכרוך באיחור, על-ידי האמצעי של פסיקת הוצאות:

לעניין זה, ייבחן בית המשפט האם ניתן לפצות את הזוכה בהוצאות בגין התנהלות החייב (פיצוי שגובהו מושפע אף הוא ממשך האיחור, וממידת ההסתמכות של הזוכה על המועדים הקבועים בחוק):

כבר אמרנו הרבה פעמים שכמעט ואין לך דבר שבסדר דין שאינו ניתן לתיקון על-ידי האמצעי של פסיקת הוצאות. זו הדרך המתאימה שעל בית-המשפט לנקוט בה ובלבד, כאמור, שלא יהא בכך משום עשיית עוול לצד השני, כי אין מתקנים עוול בעוול. אילו כך נהגו בתי-המשפט באופן שיטתי היו פוסקות התנגדויות הסרק הבלתי-מוצדקות מצד עורכי-הדין בעניני נוהל, שמטרתן לנצל עד הסוף כל שגיאה או צעד מוטעה של הצד השני, אף כי לא היה בהם כדי לפגוע באופן ממשי במתנגד או להצר את צעדיו בהצגת ענינו הוא במשפט [ההדגשה אינה במקור]. 5

בית המשפט ייבחן את סיכויי ההליך:

בפסק דין שניתן בבית המשפט העליון ביום 16.8.12 נפסק כי בין יתר השיקולים שעל ביהמ”ש לשקול בבקשה להארכת מועד יש לבחון את גם שאלת סיכויי ההליך:

הנה כי כן, הבקשה להארכת מועד אינה מנותקת מן ההליך לגביו היא מתבקשת. לשם הכרעה בה יש “לפזול” אל עבר ההליך העיקרי ולבחון את סיכויו הלכאוריים. שאלת סיכויי ההליך העיקרי משפיעה, בין יתר השיקולים, על ההכרעה בבקשה להארכת מועד. התעלמות משאלת סיכויי ההליך שלשם נקיטה בו מבוקשת הארכה, עלולה להביא, במקרים מסוימים, לתוצאות קשות הפוגעות יתר על המידה בבעל הדין המבקש. 6

גישה זו אף מצאה את ביטויה בפסק דין נוסף שניתן אך לאחרונה בבית המשפט העליון. 7

סיכום:

בבקשות להארכת מועד להגשת התנגדות בוחן בית המשפט את משך האיחור, מידת ההסתמכות של הזוכה והנזק שנגרם לו (ככל שנגרם), ציפייתו המוגנת של הזוכה של הזוכה לסיום ההליך וזכותו של החייב לבוא לראשונה בשערי בית המשפט.
בנוסף, בוחן בית-המשפט האם קבלתה של בקשת ההארכה תגרום לזוכה אי נוחות נוהלית, או שמא תגרום לו עוול מהותי וממשי, וכן האם ישנה אפשרות להטיל על החייב הוצאות המשקפות את הנזק שנגרם לזוכה (במידה ואכן נגרם).
כמו כן, יובאו על-ידי בית המשפט בחשבון גם סיכויי ההתנגדות.

הערות שוליים:

  1. ער (קריות) 23-07 אחים רחמני בע”מ ואח’ נ’ טמבור בע”מ. פורסם בנבו, ניתן ביום 13/04/09. »
  2. רע”א 1958/00 אריה נדב נ’ סלון מרכזי למכונות כביסה וטלוויזיה בבית אל על ואח’, פ”ד נה(5) 43, 47 »
  3. בר”ע (מחוזי י-ם) 756/05 בנק סטנדרט צ’רטר בע”מ נ’ ויסאם מוסא מוחמד אבו אלהווא, פורסם בנבו, ניתן ביום 12/06/06. »
  4. ע”א 189/66 עזיז ששון נ’ “קדמה” בע”מ, בית חרושת למכונות וציוד, פ”ד כ(3) 477, 479. »
  5. בע”א 189/66 עזיז ששון נ’ “קדמה” בע”מ, בית חרושת למכונות וציוד, פ”ד כ(3) 477, 479. »
  6. ערע”א 7092/11 איוב מ.ט.ח ביצוע פרויקטים בע”מ נ’ קרן הסיטי בע”מ. פורסם בנבו, ניתן ביום 16/08/12. »
  7. רע”א 4538/11 מיטל צמח נ’ דוד גבאי. פורסם בנבו, ניתן ביום 03/01/13. »