בדצמבר 2008, התווסף לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ”ד-1984 (להלן: “התקסד”א”), פרק ט”ז 4 שכותרתו “תביעה לפינוי מושכר”.
בפרק זה נקבעו הוראות שונות המגבילות את היקף ההתדיינות שבין המשכיר לשוכר, ויוצרות מציאות משפטית מבורכת ולפיה מיום שמוגשת כנגד שוכר תביעה לפינוי מושכר, ועד למתן פסק דין המורה על לפינוי המושכר, יחלפו לכל היותר 74 ימים:

  1. תביעה לפינוי מושכר לא תכיל סעדים נוספים מעבר לפינוי המושכר:
  2. תביעה לפינוי מושכר לפי פרק זה לא תכיל סעדים נוספים בשל אותה עילה והתובע יהא רשאי לתבוע סעדים נוספים, בשל אותה עילה, בהליך נפרד ובלא צורך בקבלת רשות מאת בית המשפט [תקנה 215ז(ב) לתקסד”א].

    יוצא, שמלבד סעד לפינויו של השוכר (מתן פסק דין המורה לשוכר לפנות את המושכר), לא ניתן לתבוע סעדים נוספים, דוגמת הסעד הכספי המתבקש בגין אי תשלום דמי השכירות המהווה במקרים רבים את “הטריגר” להגשתה של התביעה מלכתחילה.
    הסעד הכספי וסעדים נוספים, ייתבעו בהליך נפרד.

  3. נתבע לא יהיה רשאי להגיש תביעה שכנגד או הודעה לצד שלישי:
  4. נתבע בתביעה לפינוי מושכר לא יהא רשאי להגיש תביעה שכנגד, או הודעה לצד שלישי [תקנה 215יג לתקסד”א].

  5. מועד הדיון בתובענה – לא יאוחר מ-30 יום לאחר הגשת כתב ההגנה האחרון:
  6. בית המשפט יקבע מועד לדיון בתובענה שלא יהיה מאוחר משלושים ימים מהמועד האחרון להגשת כתב ההגנה האחרון בתיק [תקנה 215יא לתקסד”א].

    לפיכך, הרי שמרגע הגשת התביעה לפינוי מושכר לבית המשפט, ועד למועד הדיון בעניין תביעה זו יחלפו לכל היותר 60 ימים.

  7. מועד מתן פסק הדין – לא יאוחר מ-14 יום לאחר תום הדיון:

הוראות תקנות 214יב עד 214טז יחולו בהתאמה על תובענה לפי פרק זה [תקנה 215יב(א) לתקסד”א].

(א) עם תום הדיון בתובענה ולכל המאוחר בתוך ארבעה עשר ימים, ייתן בית המשפט פסק דין.
(ב) פסק הדין יהיה מנומק באופן תמציתי, זולת אם סבר בית המשפט כי יש צורך בהנמקה מפורטת משום שיש בפסק הדין חידוש או חשיבות מיוחדת לציבור או מטעמים מיוחדים שיירשמו [תקנה 214טז לתקסד”א].

כלומר, שממועד הדיון אשר נקבע כאמור תוך 60 ימים לכל היותר מיום הגשת התביעה, יחלוף פרק זמן נוסף של עד 14 ימים (74 ימים סך הכל), כאשר ישנה אפשרות שפסק הדין המורה על פינוי המושכר, יינתן כבר בתום הדיון.

הנתבע אינו מגיש כתב הגנה:

על הנתבע להגיש כתב הגנה בתוך מועד שלא יאוחר משלושים ימים מהמועד שהומצא לו כתב התביעה (תקנה 215י'(ב) לתקסד”א). במידה והנתבע אינו מגיש כתב הגנה, זכאי התובע לקבל פסק דין על יסוד כתב התביעה.

נתבע שלא הגיש כתב הגנה תור המועד שנקבע לכך, יתן בית המשפט או הרשם פסק דין שלא בפניו על יסוד כתב התביעה בלבד… [תקנה 97א לתקסד”א].

הוראות אחרות שבתקנות אלה יחולו על תובענה לפי פרק זה, ככל שאינן סותרות הוראות פרק זה ובשינויים המחויבים לפי העניין. [תקנה 215יב'(ב) לתקסד”א].

הנתבע אינו מפנה את המושכר במועד שקבע ביהמ”ש בפסק הדין:

במקרים בהם הנתבע אינו מבצע את פסה”ד ומפנה את המושכר במועד הפינוי שקבע ביהמ”ש, יהא על התובע לפנות לפתיחת תיק בהוצאה לפועל לשם ביצוע פסק הדין.